דמות נופלת במרחב האדריכלי – דינמיקה, התפרקות, טרנספורמציה

בנפילת הקווים – דמות בין אדריכלות להתפרקות
«דמות נופלת במרחב האדריכלי» (2025) מאת אנסלם בוניס מציגה דמות הצונחת הפוך, המתמוססת לקווים ומשטחים. בהשראת הבאוהאוס והפוטוריזם, היצירה עוסקת בדינמיקה, באובדן שליטה ובטרנספורמציה.
כאשר אני עומד מול ציור הקיר הזה, הדבר הראשון שתופס את עיניי הוא התנועה. דמות נופלת ראשונה למטה אל המרחב – כאילו איבדה את שיווי המשקל, נתפסת ובו בזמן נשברת על ידי קווים, משטחים وزוויות. זה כבר לא גוף טבעי, אלא גוף שתורגם לגאומטריה. השחור והלבן מתחלפים כמו מקשי פסנתר. נדמה כאילו אפשר לשמוע את הקצב – הקווים כמדידות, המשטחים כפעימות.
היצירה נראית על-זמנית. היא שוזרת שני עולמות: מצד אחד, הזיכרון של הבאוהאוס והפוטוריזם – אהבה לדינמיקה, לבנייה ולבהירות; מצד שני, התשוקה העכשווית להפוך את המהירות וההאצה לגלויות. כאן לא רק דמות נופלת; כאן אדם נמשך אל תוך האדריכלות, מעוצב בידי הטכנולוגיה, מתפרק אל תוך הסיסטמטיות.
השכבות מרשימות במיוחד. מספר רבדים חופפים, דוחסים את הדמות, כולאים אותה בין החומרים. עומק זה גורם ליצירה לרטוט – כאילו הקווים עלולים להשתחרר בכל רגע.
מבחינה אוצרותית, היצירה עדכנית מאוד. היא שואלת: היכן מסתיימת ההפשטה והיכן מתחיל הסיפור? במקרה זה, שני הדברים מתרחשים בו זמנית. הנפילה הופכת למטפורה של זמננו – למהירות, לאובדן שליטה, אך גם לשינוי וללידה מחדש.
גם מבחינה שוקית, מדובר ביצירה ראויה לציון: מקור משנת 2025, mixed media, בקירוב 100 × 175 ס״מ. היא נושאת את חתימתי – בצומת שבין צילום, גרפיקה וציור. עבור אספנים, היא בעלת ערך משום שהקפדנות ההיסטורית פוגשת פתיחות ניסיונית.
בסופו של דבר נשאר הרושם: «דמות נופלת במרחב האדריכלי» איננה רק ציור מופשט, אלא מראה של ההווה שלנו, מרוכז בקווים ומשטחים.
למידע נוסף על היצירה בקטלוג Dreifisch
הערה מערכתית: היצירה זמינה כמקור (100 × 175 ס״מ, mixed media, 2025) וכן כהדפס אמנותי איכותי (50 × 70 ס״מ).